קטגוריות, לוחות זמנים ומשחקים

רמת גן


רָמַת גַּן היא אחת מהערים המרכזיות במחוז תל אביב בישראל. היא גובלת בערים תל אביב, קריית אונו, גבעתיים, גבעת שמואל ובני ברק. בשטחה נמצאים אצטדיון רמת גן, הפארק הלאומי, הספארי, אוניברסיטת בר-אילן, מרכז רפואי שיבא (תל השומר) ומתחם בורסת היהלומים.
ההצעה היהודית הראשונה ליישוב העיר נעשתה בסוף המאה ה-19, במכתבו של יהושע שטמפפר ליואל משה סלומון, לאחר הכישלון הראשון של ההתיישבות בפתח תקווה.

אספת הייסוד של היזמים להקמת העיר נערכה בי"ד באייר תרע"ד 1914 בתל אביב, כאשר קבוצה מתושבי אחוזת בית בהנהגתו של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן, מייסדה של הגימנסיה הרצליה, החליטו להקים עיר כפרית המבוססת על עבודה עברית באזור זה. גורמים שונים עיכבו את יישומה של התוכנית עד לסיום מלחמת העולם הראשונה, בין השאר, כיוון, שבמהלך 1917, השטחים עליהם תוכננה להבנות העיר היו בקו החזית בין הכוחות העות'מאניים והבריטים.

עם ניצחון הבריטים וסיום המלחמה, חזרה הקבוצה לניסיונות להקים את העיר באמצעות אגודת עיר גנים ובשנת 1921 רכשה חברת "עיר גנים" שטח בן 1800 דונם, באזור שבין הרחובות ארלוזורוב, ז'בוטינסקי ובן-גוריון. הקרקע שנרכשה אחרי 1919 מידי תושבי כפר סלמה הייתה בבעלות: 1000 דונם אדמת "מפרוז" (אדמה מחולקת) ו-800 דונם אדמת "מושע", (אדמה ששייכת למספר בעלים). הקרקע חולקה למגרשים בני 5 דונם שהוגרלו בין החברים. רמת גן נוסדה אמנם כמושב שיתופי אולם תוך זמן קצר התברר כי צורת התיישבות זאת אינה מתאימה לאופיים ושאיפותיהם של ראשוני המקום. בשנת 1923 חל שינוי באופי היישוב ובשמו. בוטל רעיון היישוב השיתופי: היישוב הפך למושב ושמו הוסב לרמת גן[2]. עם ביטול המבנה הכפרי-שיתופי, הפך היישוב לבעל אופי עירוני: חלק מתושביו עבדו בתל אביב וחלקם עסק בחקלאות ובפרדסנות. במרץ 1926 הוכר היישוב כמועצה מקומית, וכשנתיים לאחר קום המדינה, בשנת 1950, הוכרה כעיר בישראל.